די, נמאס לי. נמאס לי מהכל.
נמאס לי מימין, משמאל, מאשכנזים, ממזרחים, מיהודים, מערבים, משחורים, צהובים וירוקים, מאמריקאים, מאירופאים ומחייזרים.
נמאס לי מעולם רדוד ומנוכר של סמארטפונים וטאבלטים, סלפי'ס, צילומי חתולים, ומומחים בעיני עצמם המנהלים דיאלוגים עם האלטר-אגו שלהם.
נמאס לי מצביעות, יוהרה, יומרנות, גסות רוח, דעות קדומות, אמונות טפלות, תאוות בצע, ניצול, אלימות, שחצנות, גזענות ורודנות.
נמאס לי מאלה שיודעים הכל אך לא מבינים דבר, כמו גם מאלה שמבינים הכל אך לא יודעים דבר. נמאס לי מאלה שלא יודעים ולא מבינים, כמו גם מאלה המוכנים לקבל שידיעתם והבנתם אינן חובקות עולם, אך חסרים את הענווה לקבל את העובדה שאין הם אלא בועות סבון פורחות, חולפות וחסרות משמעות, המרחפות לרגע ופוקעות מבלי להשאיר חותם וזכר.
נמאס לי מעולם הסוגד לממון, המייתר את הזולת ללא חמלה וללא התחשבות כלשהי, הכורת את הענף הדקיק עליו הוא יושב ופניו מועדות לעבר התהום, המצפה לו בשקיקה דוממת.
פשוט נמאס לי.
